מְלַהֶגֶת בְּזוּם עַל אֵמוּן וְהַקְשָׁבָה
יַלְּדִי חָזַר מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה עָיֵף שׁוֹתֵק וּמְאֻבָּק
הַיָּדַיִם המוּרָמוֹת שֶׁל השְׁלוֹשָׁה שֶׁיָּצְאוּ מִקֵּץ שִׁבְעִים יוֹם עִם דֶגֶל לָבָן צוֹעֲקִים הַצִּילוּ
במרחב ובזמן המוגבלים של הכיתה התאפשר לנו לרקום את קרעי המציאות בחוט שני של לכידות. התאמצנו לייצר חיבור נושאי – בין השיר היומי והתעמלות הבוקר, לשיעורי שפה ואמנות, לסיכום יום ותורנות, עד למקום שבו חשבנו שחניכינו נמצאים
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בֵּין חֹל לְקֹדֶשׁ, בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר, קֶשֶׁת עוֹטֶפֶת אֶת הָעוֹלָם בְּקִסְמָהּ נוֹשֶׁקֶת לְשׁוֹשַׁנַּת הָרְקִיעִים.
אֶת הָאֵם שֶׁהִתְחַבְּאָה עִם יְלָדֶיהָ מִתַּחַת לַמִּטָּה, אֶת הָאָב שֶׁהִנִּיחַ אֶת הַתִּינוֹק עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.
תְּחִלָּה לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר אֲפִלּוּ הַנְּשִׁימוֹת הָיוּ קְטַנּוֹת וְשִׁטְחִיּוּת בְּקֹשִׁי אָכַלְתִּי, רַק מְעַט, כְּדֵי לִשְׂרֹד.
כָּל אֶחָד מַכִּיר מִישֶׁהוּ שֶׁבַּשִּׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר הִטַּלְטְלוּ חַיָּיו
בשבעה באוקטובר חיי השתנו, האדמה נשמטה תחת רגליי ופערה את פיה. יואב, בני בכורי, סגן קצין קשר בגדוד השיריון 77 נפל נוכח פני אויב
שרית אוחיון וכוכי אבוהרון, בוגרות תוכנית מנדל למנהיגות חברתית באופקים, מספרות על היוזמה ומסירות הנפש שאפיינה את יקיריהן בחייהם ועל ההזדמנות שטמונה בהנצחתם בעירן אופקים ומחוצה לה