מִי שֶׁשָּׁתַק כְּאֶבֶן וְרֹאשׁוֹ נֶחְבָּא לוֹ בֵּין כְּתֵפָיו
The age of peace is waiting for some great science guy to figure out
אֲנַחְנוּ, עֲרֵמַת אוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵי שִׁבְעָה באוֹקְטוֹבֶּר, עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ. חָלַקְנוּ כְּבָר מִילָה: שְׁמוֹת גְּנַאי וְחִבָּהּ. מִילוֹת עֶצֶב וְשִׂמְחָה. אֲנַחְנוּ, אֹסֶף רְגָשׁוֹת, הִרְהוּרִים דִּמְיוֹנוֹת וּפַנְטַזְיָה. הֶרְיוֹנוֹת בְּרֹאשָׁם שֶׁל מְשׁוֹרְרִים וְסוֹפְרִים.
תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי הַמָּמָ"ד וְקוֹלוֹת מְרַחֲפִים
אֲנִי מַחֲזִיקָה אֶת מָה שֶׁחָשׁוּב קָרוֹב לְלִבִּי
מְלַהֶגֶת בְּזוּם עַל אֵמוּן וְהַקְשָׁבָה
יַלְּדִי חָזַר מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה עָיֵף שׁוֹתֵק וּמְאֻבָּק
הַיָּדַיִם המוּרָמוֹת שֶׁל השְׁלוֹשָׁה שֶׁיָּצְאוּ מִקֵּץ שִׁבְעִים יוֹם עִם דֶגֶל לָבָן צוֹעֲקִים הַצִּילוּ
במרחב ובזמן המוגבלים של הכיתה התאפשר לנו לרקום את קרעי המציאות בחוט שני של לכידות. התאמצנו לייצר חיבור נושאי – בין השיר היומי והתעמלות הבוקר, לשיעורי שפה ואמנות, לסיכום יום ותורנות, עד למקום שבו חשבנו שחניכינו נמצאים
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בֵּין חֹל לְקֹדֶשׁ, בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר, קֶשֶׁת עוֹטֶפֶת אֶת הָעוֹלָם בְּקִסְמָהּ נוֹשֶׁקֶת לְשׁוֹשַׁנַּת הָרְקִיעִים.