השיעור שאינו נגמר: שיחות על חינוך לאזרחות ודמוקרטיה היום

"מה זה פוליטיקה?" שואלת גננת קבוצה של ילדים בגן חובה, ואלו משיבים לה שלל תשובות:  "זה קשור לקופסה הזאת ששמים פתקים, שמי שקיבל הכי הרבה פתקים הוא זה שנבחר"; "זה שיש השנה שלוש פעמים בחירות"; "זה חללית […]. ראשית, בראשית…בגלל שזה חללית של ישראל זה פוליטיקה"; "זה קשור לדונטס (סופגנייה) שאכלתי ביום של הבחירות." בספרן "אני ילדה פוליטית," (2021) שם מופיעים חילופי הדברים האלו, כותבות משיח וורטה-זהבי שתשובות הילדים מעידות על כך שיש להם "ידע ראשוני על פוליטיקה, אסוציאציות הבונות את הידע הפוליטי ובעיקר יחס אוהד וחיובי" כלפיה. ועוד, הן כותבות, השיחה מעידה על כך שאפשר לנהל שיחות רציניות עם ילדים צעירים על המציאות שבתוכה הם חיים, ולעודד אותם לפתח אוריינות פוליטית, כבר בגיל הגן.

צבי לם (1999) הגדיר חינוך פוליטי כ"פעילות המתבצעת בבית הספר […] שמטרתה פיתוח כשריו האינטלקטואליים ורגישותו המוסרית של התלמיד […] טיפוח כושרו להגיע בכוחות עצמו לעמדות בשאלות פוליטיות […] כיצור אוטונומי המכריע את הכרעותיו בתחום הזה תוך היזדקקות מינימלית אפשרית לדעת קהל, למנהיגים, לדעות קדומות, למוסכמות, ללחץ חברתי וכו'." החינוך הפוליטי כפי שלם מגדירו עומד בניגוד לחינוך אידיאולוגי, אותו הוא מגדיר כחינוך שעניינו "גיוס תמיכתו של התלמיד בעמדה פוליטית המועדפת על ידי מחנכיו או על ידי המוסד שבו הוא מתחנך." במילים אחרות, מטרתו של החינוך הפוליטי היא לעודד לחשיבה עצמאית וביקורתית, לעורר שיח חופשי על סוגיות שנויות במחלוקת, לקרב את הילדים לאקטואליה ולאפשר להם להיות מעורבים ולפתח רגישות למציאות שבתוכה הם חיים.

סוג החינוך שילדים וילדות יקבלו בבתי הספר ישפיע על אופייה של החברה העתידית. כדי שבוגרי ובוגרות מערכת החינוך יחושו שייכות, אחריות ומחויבות לתרום לשגשוגה, ויבינו כי קיומה של דמוקרטיה מהותית תלוי במימושם הלכה למעשה של ערכיה היסודיים ביותר – חירות, שוויון – הרי שעל כתפיהם של אנשי ונשות החינוך מוטלת אחריות עצומה לציידם בידע אודות המשטר הדמוקרטי, לחשוף אותם לריבוי נקודות מבט, לאמן אותם בחשיבה ביקורתית ולייצר עבורם סביבות שבהן יוכלו לפגוש את הדמוקרטיה הלכה למעשה בחיי היום-יום ולהתנסות בה.

על כתפיהם של אנשי ונשות החינוך מוטלת אחריות עצומה לצייד את התלמידות והתלמידים בידע על המשטר הדמוקרטי, לחשוף אותם לריבוי נקודות מבט, לאמן אותם בחשיבה ביקורתית ולייצר עבורם סביבות שבהן יוכלו לפגוש את הדמוקרטיה הלכה למעשה בחיי היום-יום ולהתנסות בה

כל אלו הן משימות כבדות משקל תמיד, אך בימים אלו ביתר שאת. האתגרים הניצבים כיום בפני מחנכים ומחנכות הם רבים ומורכבים. בהיבט המקומי-ישראלי ניתן למנות את קיטובה החריף של החברה, הבא לידי ביטוי גם בוויכוח על מטרות החינוך לאזרחות הנעות בין קצוות אוניברסליים לפרטיקולריים (למשל, בוויכוחים על תוכניות הלימוד וספר הלימוד באזרחות); בתפיסות רווחת של הדמוקרטיה כפרוצדורה; בפיצול לארבעה זרמים וארבע תפיסות אזרחות הנובעות מהם; במיעוט השעות המוקדש לעיסוק בנושאים של אזרחות ודמוקרטיה וצמצומן לשיעורי אזרחות לבגרות; בחששם של אנשי ונשות חינוך להתבטא בנושאים שנויים במחלוקת בעלי גוון פוליטי – אם מצד הממונים עליהם ואם מצד התלמידים וההורים; עיסוק מועט בחינוך פוליטי בהכשרה להוראה במסלולים שאינם בעלי זיקה ברורה לתחום. כמובן, המלחמה המתמשכת הופכת את כל האתגרים ההלו לגדולים וסבוכים עוד יותר.

בנוסף לאתגרים המקומיים הללו, ישנם גם אתגרים גלובליים המאיימים על יציבותה של הדמוקרטיה ומקשים על החינוך לה בעולם שמאבד את צביונו הליברלי. ההתקפה על האמת והמדע בכלל, והפצת מיס-אינפורמציה ודיס-אינפורמציה בפרט, מובילים להתערערותו של גוף ידע משותף ולמשבר אמון במוסדות הדמוקרטיים; הרשתות החברתיות אשר מגבירות פחד ושנאה לכל מי שהוא לא 'אני'; הקשרים ההולכים וגוברים בין הון לשלטון לצד אחיזתה של הכלכלה התאגידית בחיינו ובפרטיותנו; כל אלו מובילים לכרסום המתגבר ביסודותיה של הדמוקרטיה הליברלית.

על רקע כל אלו, תפקידם של מנהיגות ומנהיגי חינוך חיוני מתמיד. הצבתו של החינוך לאזרחות ודמוקרטיה כיעד וערך מחייב מנהיגות חינוכית אחראית שלוקחת ברצינות את תפקידה להכשיר את תלמידי ותלמידות ההווה להיות אזרחיות ואזרחי העתיד – מבינים לעומק את יסודות המשטר, את ערכיו ואת מחויבויותיהם האזרחיות להמשך כינונו.

סדרת השיחות שעולה כאן מבקשת לשפוך אור על היוזמות החינוכיות והחברתיות של אנשי ונשות חינוך, בוגרות ובוגרי תוכניות מנדל למנהיגות

לקריאת השיחה עם ד"ר תמי הופמן


מקורות

משיח ס' וורטה-זהבי ת' (2021). אני ילדה פוליטית: ספרות ילדים ואוריינות פוליטית בגיל הרך. רסלינג.

לם, צ' (1999). חינוך פוליטי וחינוך אידיאולוגי – הבחנות. עלי חינוך: ביטאון לחינוך הקיבוצי , 29: 8.

נעמי מנדל-לוי

19.02.25

השיעור שאינו נגמר: שיחות על חינוך לאזרחות ודמוקרטיה היום