סיפור חיים אחר

אופיר לוי

איש חינוך, עו״ד בהכשרתו, ניהל את קמפוס עמל מקס פיין בתל אביב – בית ספר להזדמנות שניה. חבר במועצה לחינוך ממלכתי עברי. מתגורר עם משפחתו בתל אביב, בוגר בית הספר למנהיגות חינוכית, מחזור כ"ח.

תאר את התפקיד החדש שאתה מתחיל השנה.

"השנה, לאחר חמש שנים בהן ניהלתי את קמפוס עמל מקס פיין – תיכון לנוער נושר בתל אביב, אני מתחיל לנהל את רשת בתי הספר האתגריים במכון ברנקו וויס, רשת של 17 בתי ספר לנוער נושר, מאילת ועד קריית שמונה". 

למה רצית את התפקיד הזה? 

"ב-15 השנים האחרונות אני עובד עם נערים ונערות במצבי סיכון. במשך עשור עבדתי עם נערים עוברי חוק במסגרות של חסות הנוער, החל מהיותי מדריך, דרך תפקיד רכז פנימייה, ובשנים האחרונות כמנהל בית ספר לנוער נושר. גם לימודי המשפטים שלי נסבו סביב העולמות של משפט נוער וסוגיות חברתיות של הדרה ונשירה. 

לאורך השנים, וגם במסגרת לימודיי במנדל, נחשפתי לתפיסות ומודלים שונים של עבודה עם בני ובנות נוער בסיכון. פגשתי מסגרות מגוונות בתפיסותיהן, אנשי חינוך ודרכי פעולה שונות. המטרה הגדולה שליוותה את כל המסע הזה הייתה לנסות להבין כיצד מביאים את הנערים והנערות שלנו לספר, בסוף הדרך החינוכית שלהם, סיפור אחר על החיים שלהם. סיפור שיש בו בחירה, מסוגלות ותחושת שייכות לחברה הישראלית. סיפור שבו הם מבינים שהם יכולים, ושהם זכאים, לתרום לחברה ולהיתרם ממנה.

אחרי כל השנים האלה, אני נמצא במקום שבו אני מאמין שהמסגרות החינוכיות, ובפרט בתי הספר, יכולים לחולל שינוי אמיתי בחייהם של נערים ונערות. דרך השכלה, דרך הצבת נורמות וגבולות, ודרך העיסוק המשותף בתמונת העתיד שלהם, אפשר לייצר שינוי עמוק ומתמשך.

אני לא מכיר ארגונים רבים בשדה החינוכי כמו רשת ברנקו וייס, שמוכוונים כל כך בעשייה החינוכית עם נוער בסיכון, הן במשאבים והן בשפה החינוכית. אני מרגיש שהתפקיד הזה מעניק לי הזדמנות אמיתית לבחון ולממש את התפיסות החינוכיות שגיבשתי לאורך השנים, לא רק בבית ספר אחד, אלא ברמה הרשתית. אני מאמין שהשפעה מערכתית תגדיל את ההזדמנות של כל נער ונערה לכתוב לעצמם סיפור חיים אחר".

מה האתגרים שמצפים לך? 

"זו הפעם הראשונה שאני נכנס לתפקיד מטה. לאורך כל השנים עבדתי בתוך המסגרות החינוכיות, בחיכוך יומיומי עם הנערים והנערות. אני חושש שהמפגש הזה יחסר לי. אין דבר שאני אוהב יותר מלראות את התלמידים בעיניים כשהם נכנסים בשער בית הספר, לפגוש אותם במסעות השטח ולהתרגש איתם ביום הבגרות. האתגר יהיה למצוא את המשמעות והסיפוק מחדש דרך עבודת המטה.

לצד זה, האתגר הגדול מבחינתי הוא להבין מהי עבודת מטה מיטבית. איך מטה מייצר ערך אמיתי לבתי הספר, ואיך המדיניות, השפה והמשאבים שהוא מוביל הופכים לעשייה חינוכית טובה יותר בשטח".


האם יש לך כיוונים להתמודדות עם האתגרים האלה?

"קודם כל אני יודע שזה יקח זמן. חלק מהדברים שאני מבין וחושב היום ישתנו בוודאי ככל שאכיר את התפקיד ואת נקודת המבט של המטה. אני מתכוון להתמודד עם האתגרים האלה מתוך מסע אמיתי של למידה, ללמוד לעומק את השפה החינוכית של ברנקו וייס ואת המסורות שנבנו לאורך השנים, להכיר את הייחודיות של בתי הספר ואת העשייה של אנשי ונשות החינוך בשטח, ובמקביל לבחון כיצד מטה יכול לייצר ערך אמיתי עבורם. את התשובות אני מקווה למצוא דרך נוכחות מתמדת בבתי הספר, שיחות עם מנהלים וצוותי ניהול, והקשבה מתמשכת לשטח".

מהי בשבילך התחלה חדשה ואלו תחושות מתלוות לה?

"סיימתי את תפקידי כמנהל קמפוס עמל מקס פיין ברגשות מעורבים. אהבתי, ואני עדיין אוהב מאוד, את המקום הזה ואת האנשים שבו. אני חושב שיחד הצלחנו לבנות מקום טוב ומשמעותי עבור התלמידים והתלמידות. חלק מהכניסה לתפקיד החדש הוא גם הפרידה מהתפקיד הקודם. זה לא פשוט. אהבתי מאוד גם את האנשים ברשת עמל, שליוו אותי והיו חלק משמעותי מהדרך שלי לאורך השנים.

יחד עם זאת, רציתי מאוד לקבל את התפקיד של ניהול רשת בתי הספר, והכניסה לברנקו וייס מרגשת ומסקרנת אותי מאוד. יש משהו מרענן בהיכרות עם אנשים חדשים, בכניסה לתרבות ארגונית אחרת ולמידה של דרך עבודה חדשה. אני רואה בתפקיד הזדמנות להשפיע על יותר בתי ספר, על יותר אנשי חינוך, ובסופו של דבר גם על יותר נערים ונערות".

איזו מטרה אתה מציב לעצמך לשנה הראשונה? 

"היכרות ולמידה של כל בתי הספר ברשת. להכיר לעומק את צוות המטה ואת עבודת המטה, ולהבין כיצד אפשר לחזק את עבודתו ולבסס שפה מקצועית ואחידה שתשרת את בתי הספר".

קראו תכנים נוספים בנושא:

שרטוטים וקווי מתאר של בוגרות ובוגרי מנדל. מובילות ומובילי השינוי נחשפים באמצעות הסיפורים, ודרך התפיסות והבחירות שמעצבות את דרכם.

אופיר לוי

01.09.26

שרטוטים וקווי מתאר של בוגרות ובוגרי מנדל. מובילות ומובילי השינוי נחשפים באמצעות הסיפורים, ודרך התפיסות והבחירות שמעצבות את דרכם.

סיפור חיים אחר