ספר על עצמך בימי שגרה – איפה אתה גר, מה מעשיך ביומיום?
אני מתגורר בעפולה, נשוי ואב לשניים. בשגרה אני מכהן כמנכ"ל 'הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל'. העבודה שלי עוסקת בחיזוק המסגרות החוץ-ביתיות, קידום מדיניות, גיוס משאבים ובניית שותפויות רב-מגזריות, במטרה לקדם ולחזק את המענים עבור ילדים ובני נוער במצבי סיכון והדרה, שחלקם גדלים ללא עורף משפחתי יציב.
מעבר לעשייה המקצועית, חשוב לי לשמור גם על חיי משפחה וקהילה, שמעניקים לי את האיזון והכוח להתמודד עם העשייה המאומצת של היומיום.
ספר על עצמך בימי מלחמה – מה התפקיד שלך, מי הם קהלי היעד, מהם אזורי הפעילות?
בימי מלחמה, התפקיד מקבל משמעות רחבה יותר. עם פרוץ הלחימה, נכנסנו באופן מיידי מתחת לאלונקה והקמנו חמ"ל חירום עבור המסגרות החוץ-ביתיות, וזאת בפעם השלישית מאז אירועי שבעה באוקטובר. הפורום הציבורי פועל ברמה הארצית כדי לוודא שכ-50,000 ילדים, בני נוער וצעירים המתחנכים וגדלים במסגרות החוץ-ביתיות, מקבלים מענה גם בשעת חירום, כאשר מדובר באחת האוכלוסיות הרגישות והפגיעות ביותר בחברה הישראלית כיום.
הפעילות שלנו כללה מיפוי צרכים בזמן אמת מול המסגרות בשטח, זיהוי מהיר של פערים ואתגרים, ופיתוח מענים מיידיים במגוון תחומים: חוסן, תמיכה בצוותים, הפגה, ציוד ופתרונות נוספים, בהתאם לצרכים המתחדדים מן השטח.
ברגעים כאלה, הערך המוסף שלנו הוא ביכולת להיות קשובים מאוד לצרכים שעולים מהמסגרות, לפעול במהירות, ולדייק מענים רלוונטיים עבור צוותים וילדים שנמצאים תחת עומס גדול במיוחד בתקופות של חוסר ודאות.
עם אילו אתגרים מרכזיים אתה מתמודד בימים האלו?
האתגר המרכזי נעוץ בכך שהילדים במסגרות החוץ-ביתיות מגיעים מלכתחילה עם מטען מורכב, והמציאות הביטחונית מעצימה בקרבם פחד, חשש, חוסר ודאות ותחושת חוסר יציבות. גם הצוותים החינוכיים נמצאים בעומס גדול, ולעיתים מתמודדים במקביל עם מציאות אישית מורכבת, מחסור בכוח אדם וגיוס למילואים.
בתקופות כאלה נדרשת עבודה מתואמת של גורמים רבים, משום שהמסגרות החוץ-ביתיות נושאות על כתפיהן אחריות כבדה במיוחד – וביתר שאת ברגעי חירום. התפקיד שלנו כפורום, הוא להיות קשובים מאוד למה שעולה מן השטח, לפעול בשילוב ידיים עם יתר השחקנים בזירה – משרדי הממשלה, המסגרות והפילנתרופיה – ולסייע בגיבוש מענים מדויקים בזמן אמת. הייחודיות שלנו היא ביכולת להגיב במהירות, לזהות צרכים שמתחדדים תוך כדי אירוע, ולסייע בהנעת פתרונות מעשיים עבור הילדים והצוותים. ברגעים כאלה מתחדדת ההבנה שההתמודדות עם חירום לא שייכת לגורם אחד בלבד, אלא מחייבת אחריות משותפת, תיאום ויכולת לפעול יחד למען מי הנזקקים לנו ביותר.
בעקבות התקופה הזו, מה את מבינה על מנהיגות?
מנהיגות היא היכולת להיות כתובת גם כשאין תשובות פשוטות. זו האחריות להישאר יציב עבור אחרים, לחבר בין אנשים וגופים שונים, ולפעול גם כשלא רואים מיד את התוצאה – מתוך אמונה שהעשייה המשותפת מחזקת את החברה כולה.
לסיום, שתפי במחשבה/תובנה מעוררת תקווה.
דווקא ברגעים הקשים ביותר מתגלה העוצמה של החברה הישראלית. חוסנה של חברה נבחן ביחסה לחוליות החלשות שבה, ובפרט ברגעי חירום. כשאנשים, ארגונים ומוסדות פועלים יחד – אפשר להבטיח שגם הילדים הפגיעים ביותר לא יישארו מאחור. התקווה שלי היא שנמשיך לבנות כאן מציאות שבה לכל ילד וילדה יש עורף, גם בשגרה וגם בחירום.