השאלון עם אמיר ברנע

מה מעסיק אותך בימים אלה?

אני עסוק במה שהתרחש בשנתיים האחרונות, בהווה ובאשר אבחר לעשות בעתיד. מיד אחרי שבעה באוקטובר לימדתי ילדים מהעוטף ושדרות במלונות ים המלח. חשתי את הפרדוקס בין השלווה והטבע של ים המלח לבין הסערה הפנימית בלב הילדים והמשפחות. משם נמתח קו דרך ההתנדבויות והמלחמה עד להרס הבית שלנו בבאר שבע, בהתקפה האירנית ביוני 2025. כעת אני מתחיל להרגיש את ההשפעה על הנפש והרוח. אנו חייבים באמפטיה לעצמנו, על מנת שנוכל להמשיך ולשגשג.

בהווה, אני ממוקד בהוראת ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) במרכז המדעי טכנולוגי בפארק קרסו למדע בבאר שבע. לגבי העתיד? כרגע נראה לי כי המטרה תהיה לפעול לחבר את הלמידה לחלימה על העתיד האישי להזדמנויות לצמיחה וקריירה בעולם ה-STEM.

כיצד היית מתאר את האתגר המרכזי שעומד בפניך?

לארגן את המציאות שלי מחדש, לעשות סדר. לבחון מהם עמודי התווך עבורי, באופן שיעניק לי כוחות להמשיך ולצמוח בעת הזו במימד האישי והמשפחתי. כל זאת, יחד עם בדיקת ההחלטה כיצד להמשיך ולעסוק בחינוך, בייעוץ והנחייה של הדור הצעיר ובשיתוף מניסיוני עם צוותי החינוך בדרום.

על אף התסכולים הרבים, עולים כוחות חדשים שמעניקים לי סיבות להמשיך.

איזה טקסט מעורר השראה מלווה אותך ביומיום?

מעבר לתנ"ך, שמהווה את רב המכר של כל הזמנים, קואנים (משלים) של נזירי חוכמת הזן. השהות ביפן העניקה לי את החוויה המרחבית והפיזית של הקואנים: במקדשי וגני הזן. כך אני חש שהבנתי את הזן על היקשריו האנושיים והתרבותיים התפתחה. "מהו הקול של מחיאת כף יד אחת?" היא קואן שאין לו תשובה הגיונית אלא חוויה אינטואיטיבית. שנועדה לשנות נקודת מבט על עולמנו ולהוביל להארה.

את מי (חי או מת) היית רוצה לפגוש בארבע עיניים?

את אמי אביבה, שככל שעוברות השנים, אני חש שעל דברים רבים לא דיברנו. הילדות בתנאי עוני בעיר נשר, הלימודים בריאלי, עמידה על הגשמת דרך וחזון בחינוך ילדים במוזאונים בחיפה, כיצד החלה דרכה בציור ועד להתמודדות עם מגבלות הזקנה, ללא הפסקה והאטת קצב ומקוריות היצירה התרבותית והקהילתית.

ממי הכי היית רוצה לזכות לביקור בעבודה?

הרשימה ארוכה. בפן האישי, אני נזכר בשיחותי עם שלהבת פרייאר, איש העולם הגדול, אשר פעל רבות לביטחונה הגרעיני של המדינה, עמית וחבר של אבי. היה חבר ב-Pugwash Forum שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, ברוח המניפסט של אלברט איינשטיין וברנרד ראסל ב-1955 למניעת הפצה ושימוש בנשק גרעיני.

בפן המקצועי, למדתי את משנתה של מקסין גרין, דרך מספר מקורות ובהם ספרה שתורגם לעברית "לשחרר את הדמיון". משנתה של גרין מדגישה את מה שחסר וכה חיוני בחינוך, מבחינתי: המרחבים, האפשרויות והכלים למימוש  הדמיון. חיבור מדויק בעיניי לרעיון 'מעבדת הפוטנציאל האנושי' ו'בית הספר לסקרנות' שאותם אקים בעתיד.

באיזו שפה היית רוצה לדבר שוטף?

יפנית. יש ברזומה שלי שנתיים של חוויית לימודים מדהימה באוניברסיטת קיוטו, עם מלגה מממשלת יפן. השפה היפנית פשוטה למדי כדי להשתלט על שיחות יומיומיות והישרדות בסיסית. אך על מנת שאוכל להעמיק בהבנת התרבות, החברה והאמנויות המסורתיות שקיוטו היא בירתן המסורתית, יש עדיין צורך להעמיק וללמוד ולהשתלט על מורכבויות. דקויות כמו מעמד חברתי, גיל, מגדר ושלל סיבות לקיום שיחה חיוניות להבנה ותובנות על יפן… אריגטו! ありがとう.

מה מדיר שינה מעיניך?

המצב בבית ובמדינה שלנו. בחינוך, הדאגה של היעדר כישורים, מיומנויות וערכים של הדור המצוי כעת במערכת. כיצד חלקם של דור הלומדים והלומדות אשר חסרים ערכים וכלים יוכלו להתמודד עם האתגרים? כיצד כמדינה וכפרטים נוכל לממש צמיחה ושגשוג בעתיד לא ברור? כיצד יוכלו לממש את הפוטנציאל האנושי הטמון בהם? הצלחות ההווה בתעשיות המתקדמות מבוססות על דורות של חינוך ראוי, מחקר מדעי בסביבה צומחת, תומכת, פתוחה וביקורתית. היעלמות כל אלו פוגעת ברוח היזמות, החלימה וההעזה לפרוץ לאופקים חדשים למען העתיד המשותף שלנו.

מהו בעיניך הדבר הטוב שאנחנו מורישים לדור הבא?

בזהירות רבה: תקווה. כי אפשרי ואף בגדר חובה מוסרית שכל אחד ואחת מבני הדור יתנו לחברה מהרעיונות, היכולות, הניסיון והנחישות שלהם. את אלו  הראה ומראה כהירתמות החברה האזרחית מה-7.10. עם הרבה אהבה, אך עם מקצועיות מדהימה.

איזה ספר מעניין קראת לאחרונה (והאם הוא היה מנייר או דיגיטלי)?

מעבר למעניין: הרמב"ם, ביוגרפיה מאת יואל קרמר (הוצאת רסלינג). ספר המעניק זווית אנושית ורגשית למסע חייו ופועלו של הרמב"ם, מקורדובה בספרד ועד פוסטאט, פרבר של קהיר, מצרים, שבה נפטר.

סיפור חייו של הרמב"ם כרוך בעצב רב, על התלאות האישיות שחווה, הרדיפה בספרד, מות אחיו, יחד עם הדאגה למצבו הכלכלי והיחסים עם השלטון המוסלמי. הרמב"ם יצר עולם ומלואו, בהלכה, בפרשנות, ברפואה ולעניות דעתי על הנאמר לעיל, בחיבור הרגיש בין גוף לנפש.

ספר  על מחווה של אהבה או נדיבות שנתקלת בה לאחרונה.

המחווה מדגימה את נחישותה של סבתא אסתר,חמותי, לדאוג לרווחתו של הדייר המתגורר בנכס משפחתי צנוע. הדייר סובל מענייני בריאות, התקשר לסבתא ואמר כי נותר ללא אוכל לקראת השבת. למרות המלחמה וההתראות לגבי האירנים, הסבתא שאינה ניידת, היתה נחושה לשלוח אליו אוכל ולא נחה עד שמצאה פתרון והאוכל לשבת הגיע ליעדו.

עשר שאלות פשוטות אך מצריכות מחשבה, שהמענה עליהן מספק חלון הצצה לנפש הפועלת

אמיר ברנע

מנחה ומדריך בהוראת STEM קיימות ושינוי אקלימי במשרד החינוך, מרצה באוניברסיטה הפתוחה במדעי המידע, מייעץ למפא״ת משרד הביטחון, סבא לעמוס ואיתן, גר באופקים, בוגר בית הספר למנהיגות חינוכית, מחזור א'

21.12.25

עשר שאלות פשוטות אך מצריכות מחשבה, שהמענה עליהן מספק חלון הצצה לנפש הפועלת

השאלון עם אמיר ברנע