לֹא רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי
רָחָב עוֹלָמִי כְּצִפּוֹר נוֹדְדָה
מַשְׂאוֹתַי, שְׁזוּרִים בְּמַשָּׂא הַזּוּלָת
אוֹתָם לָמַדְתִּי לִסְחֹב
כָּתֵף אֶל כָּתֵף
בְּחֶבְרָה טוֹבָה.
גַּם אֶת דַּרְכִּי, עָמַלְתִּי
כְּדֵי לִשְׁזֹר בְּדַרְכֵי
הַשִּׂמְחָה
יַד אֱלֹהִים חֶמְלָה וּבוֹטַחַת
אֶת כָּל אֹרְחוֹתַי כִּוְּנָה לְטוֹבָה
קָרְאוּ לִי חוֹפֵי הַפֶּלֶא,
קָרְאוּ לִי אוֹרוֹת רְחוֹקִים,
אַךְ מִבְּלִיל הַקּוֹלוֹת
דַּוְקָא שָׁר לִי זֶה
שֶׁאָמַר: וּבָחַרְתּ בַּחַיִּים