מיאמי, קומה 32
הַתַּנִּין הַגָּדוֹל
מִשְׂתָּרֵךְ תַּחְתַּי מֵצִיץ לִי
פּוֹעֵר שִׁנֵּי פְּנִינָה
מְאִירוֹת בְּרַכּוּת יַלְדוּתִית
עֲדִינָה מְאֹד עַל כָּל מָה שֶׁנֶּחֱרַד
הַתַּנִּין הַזֶּה כֻּלּוֹ יָרֹק עַד מְלַבְלֵב אֵין קֵץ
צַמֶּרֶת שְׁפַל דֶּקֶל שֶׁאֵינוֹ מִכָּאן
מְעַטֶּרֶת כָּחֹל שָׁמַיִם
הִשְׁתַּקְּפוּת בִּנְיָנִים גְּבוֹהִים בְּמַיִם
הַתַּנִּין הַזֶּה תֶּכֶף יִבְלַע בִּלְשׁוֹנוֹ הַמְּחֻסְפֶּסֶת
אֶת כָּל הַחֻלְצוֹת הַפִּרְחוֹנִיּוֹת
פְּקָעוֹת מַחְלְפֵי הַכְּבִישִׁים
מֶרְכְּזֵי קְנִיּוֹת מְקֻדָּשִׁים
מְטוֹסִים מְנַצְנְצִים בַּשָּׁמַיִם
קוֹרְצִים בְּמֶחְווֹת פְּרֵדָה
כּוֹסוֹת קָפֶה תְּפֵלוֹת
תַּנִּין הַשָּׂפָה הַמְּשַׁתֵּק בְּשִׁנָּיו הַקְּטַנּוֹת
בּוֹלֵעַ גַּם אוֹתִי