הַתְחִילִי בִּסְפִירַת מְלַאי:
מִי בַּבַּיִת, מִי בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, בְּטוּחִים.
כָּל הַיְּלָדוֹת בִּמְקוֹמָן הַנָּכוֹן
גַּם אַתְּ, לְעֵת עַתָּה.
סִפְרִי אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לָךְ: בַּיִת, אִישׁ אָהוּב, עֲבוֹדָה, נְשִׁימָה, לְעִתִּים שִׂמְחָה
אִמְרִי: הַכֹּל בְּסֵדֶר, הַכֹּל בְּסֵדֶר. כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁצָּרִיךְ
הִשְׁתַּדְּלִי לֹא לַחְשֹׁב עַל מִי שֶׁסּוֹפְרִים שׁוּב וָשׁוּב וּבִסְפִירָתָם מִישֶׁהוּ תָּמִיד
חָסֵר
וְאָז חִשְׁבִי עֲלֵיהֶם. חִשְׁבִי מְאֹד
אַפְשְׁרִי לַצְּעָקוֹת בְּרֹאשֵׁךְ לְהִשָּׁמַע חָזָק
קִרְאִי עֵדוּת, הֱיִי עֵדָה
כִּתְבִי דְּבַר מָה שֶׁיְּהַדְהֵד אוֹתָהּ
תְּנִי לְהַכֹּל לְהִכָּנֵס לְתוֹכֵךְ וְאָז הֵאָחְזִי בִּדְבַר מָה שֶׁיְּאַפְשֵׁר לָךְ לֹא לִטְבֹּעַ בְּתוֹךְ שֶׁטֶף הָאָיֹם וְנוֹרָא
שֶׁמְּאַיֵּם
חַפְּשִׂי מְקוֹם מִסְתּוֹר לְעֵת צָרָה
חַפְּשִׂי גְּבוּלוֹת לַצַּעַר
אַהֲבִי
אַהֲבִי
אַהֲבִי
(נכתב בעקבות "פקודת יום" של ט. כרמי, במסגרת סדנת כתיבה עם יונדב קפלון)