איור: תמר לב אליהו

עלינו עד פה בזחילה

אלכס מלייב

בשבעה באוקטובר חיי השתנו, האדמה נשמטה תחת רגליי ופערה את פיה. יואב, בני בכורי, סגן קצין קשר בגדוד השיריון 77 נפל נוכח פני אויב, בעת שהוביל את הקרב להגנה על מחנה יפתח במרחב זיקים בשער המחנה.

לאחר מותו, בעת שקיבלנו את חפציו מצאנו את פנקס הכיס שלו, בשארית כוחותיו, כאשר הוא פצוע ומדמם, הוא הוציא מכיסו את פנקס הכיס, שקיבל בטירונות של מסלול הקצונה הקרבית הייעודית (מסלול בז). כך כתב בכתב חלש בגב העמוד הראשון "20 הדק' הטובות בחיי, עלינו עד פה בזחילה, נפצעתי ויש מטח עכשיו. חושב עלייך ואחשוב כל המסע אני אוהב אותך".

לאחר שסיים, הפך את הדף הראשון בפנקס וכתב "צד שני" כדי לוודא שכאשר יימצא הפנקס נמצא את שכתב, הוא החזיר את הפנקס לכיס. יואב בחר לכתוב ולהשאיר מסר אחרון משמעותי ואופטימי לאוהביו, מסר של מלאות, עוצמה משמעות ורעות ובכך לשקף את התחושות שלו בדקות המורכבות ביותר שבהן לחם יחד עם חבריו להגנה ולהצלת חיים. חייו של יואב היו מלאים והוא חווה רגעים ארוכים של שמחה ואושר, הוא היה אהוב וזכה לאהוב. הוא מתאר את הסיטואציה שבה הוא נמצא ורואה את המסע שהוא על מפתנו. יואב נמצא ברגע שבו העולם הערכי שלו מתלכד עם עולם המעשה והמשמעות לחייו וללכתו היא בשיאה.

מעבר לאופק | אלכס מלייב

בְּבַקָּשָׁה אַחֲרֵי לֶכְתִּי
תֵּדְעוּ שֶׁזָּחַלְנוּ
כְּדֵי שֶׁתָּקוּמוּ.
שֶׁהִגַּעְנוּ עַד פֹּה
כְּדֵי שֶׁתַּמְשִׁיכוּ.
שֶׁמַּסָּעֵנוּ עָלֵינוּ
כְּדֵי שֶׁתֵּלְכוּ.
שֶׁעָלִינוּ
וְעָלִינוּ
וְהִגַּעְנוּ.
בְּבַקָּשָׁה, תִּהְיוּ.

אַחֲרֵי יְמוֹת | אלכס מלייב

בְּבַקָּשָׁה, 
דָּבְּרוּ עָלַיי מְעַט. 
עָשׂוּ הַרְבֵּה
לְמַעַן הַרְבֵּה.
בְּבַקָּשָׁה,
לְכוּ לִשְׂחוֹת,
לְטַפֵּס עַל הָרִים,
תַּרְגִּישׁוּ, תִּטְעֲמוּ, תִּתְאַהֲבוּ, תִּצְחֲקוּ.
וְתִבְכּוּ – גַּם.
בְּבַקָּשָׁה,
הַדְלִיקוּ אוֹר.      

WhatsApp Image 2024 05 26 at 19.26.15

הפתק שכתב סגן יואב מלייב ז"ל תוך כדי הקרבות

אלכס מלייב הוא בוגר תוכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל, מחזור ט'. בנו, סגן יואב מלייב ז"ל, נפל בשבעה באוקטובר בקרב ההגנה על מרחב זיקים. השירים הללו נכתבו במסגרת סדנת כתיבה במנדל בהובלתו של המשורר יונדב קפלון וביוזמת חבריו למחזור, רוית גרוסמן דוד בראשם. על הכוח וההשראה לכתוב ולהביע מודה אלכס ליונדב, לחווה שיין ולרוית.