איך ניתן ליישב בין העובדה שהעולם נראה קבוע מראש לתחושה שיש לנו את היכולת לבחור? וויליאם ג׳יימס, פילוסוף בן המאה ה-19, הצליח לספק תשובה ייחודית לבעיה המטרידה הזו. הוא טוען שאנחנו מוכרחים לתפוס את עצמנו כמסוגלים לבחור, כי אחרת לא נוכל לקחת אחריות מוסרית על מעשינו. כלומר, בגלל שהבחירות שלנו מייצרות שינוי אישי וחברתי, ובגלל שהן כל כך שלנו שלא נוכל להעביר את האחריות לאף אחד אחר, אנחנו מוכרחים לראות את המעשים שלנו כתוצאה של בחירה.
נבקש לראות את הרגע הזה שלפני בחירות כרגע שבו בחירה ושינוי הם היינו הך, כרגע שבו עצם היכולת לשנות היא שדורשת מאיתנו לקבל אחריות על היכולת לבחור. כשניגש לקלפי עוד כמה ימים, חשוב לדעת שהבחירה שלנו גדולה יותר מסטטיסטיקות וסקרים, ואולי אפילו מהתוצאות. הבחירה של כל אחד ואחת מאיתנו היא ביטוי של לקיחת אחריות אישית וקולקטיבית, על המעשים שאנחנו מבקשים מעצמנו ומאחרים, על החיים שנרצה לייצר.
לחצו על המספרים בתמונה לקריאה
בדיקה
פילוסוף ופסיכולוג אמריקאי שחי בין השנים 1842 ל-1910. ממייסדי זרם הפרגמטיזם בפילוסופיה, מושג שמקורו במילה היוונית 'פעולה'. הפרגמטיסטית תופסת את מעשיה כבסיס לאמיתות הפילוסופיות שלה, כלומר, שאמת נוצרת מתוך מעשה. לפני שפנה לפילוסופיה, ג'יימס למד רפואה. בעקבות לימודיו יצא למסע מחקרי באמזונס שהוביל להידרדרות מהירה במצבו הבריאותי. החולי הביא איתו דיכאון עמוק וממנו החל להתפתח אצלו העיסוק בשאלת הבחירה. לימודי הרפואה הנחילו לו תפיסה דטרמיניסטית לפיה חוקי המדע קובעים את רצף האירועים באופן מוחלט, כך שלאדם לא נותר מקום לבחירה חופשית. תפיסה זו נתנה לג'יימס תחושה עמוקה שהאפשרות לבחור להחלים מהדכאון לא קיימת. בזמן מחלתו הבין שהאמונה ביכולת לבחור הכרחית כשלעצמה. ועוד הוא הבין שבחירה יכולה להתבטא רק באמצעות פעולה בעולם. תובנה זו הייתה הבסיס לתפיסתו הפרגמטיסטית.
״איני יכול להבין את האמונה שמעשה הוא רע, לולא מתעוררת בעקבותיו חרטה. איני מבין מהי חרטה ללא הודאה בקיומן הממשי של אפשרויות בעולם. רק אם האפשרויות קיימות, לא יהיה זה נלעג לחוש, אם ניכשל לעשות את הטוב ביותר שבידינו, שאפשרות שלא תשוב חלפה לה מהיקום, שלנצח נתאבל על אובדנה.״* במסתו ״הדילמה של הדטרמיניזם״ מסביר ג'יימס את ההכרח שבבחירה על ידי כך שהוא דן בהשלכות של עולם שבו אין בחירה. בעולם שבו הכל קבוע מראש לא נוכל לעולם לומר ״ראוי היה שדברים היו מתרחשים אחרת.״ אם לא הייתה אפשרות אחרת הרי שלא ניתן לגנות אף מעשה רע. כך למעשה אנו מאבדים את היכולת להתחרט, ואת עצם האפשרות לקיומה של אתיקה. היכולת להתחרט חיונית מכיוון שהיא מאפשרת לנו לשפוט מוסרית את ההתנהגות שלנו ושל אחרים. מכאן, עולם ללא בחירה הוא עולם חסר אחריות. ג׳יימס אומר שהוא לא מוכן לחיות בעולם כזה. לכן, כדי לחיות בעולם שבו ניתן לגנות את הרוע, לשבח את הטוב, ולקבל אחריות על מעשינו עלינו לקבל על עצמנו את האמונה בקיומה של בחירה, בעולם שבו יש אפשרות אחרת. *ג׳יימס, ו׳ (2021 [1884]). הדילמה של הדטרמיניזם (תרגום: ר׳ לידסקי), עיון: כתב עת פילוסופי, ס״ט, 404.
״יש רק מצווה אחת בלתי מותנית, והיא שעלינו לחפש ללא הרף, בחיל וברעדה, לבחור ולפעול כדי לממש את היקום הכולל הגדול ביותר של הטוב שאנו יכולים לראות.״* הקישור בין בחירה ואחריות חברתית מוביל ישירות לשאלת המוסר: כיצד יכולים בני אדם לחיות יחד, וכיצד יש לקבוע את הגבולות שבתוכם כל אדם רשאי לבחור את דרכו? על פי תפיסתו של ג'יימס אי אפשר לייצר אמת מידה מוסרית קבועה שבאמצעותה נוכל לשפוט מראש אם מעשה הוא טוב או רע. סרגל מוסרי כזה היה מתעלם מפרטים ומרגשות והופך את המגרש החי של המוסר לסטטי. במקום זאת, יש להקשיב לדרישות השונות, לנסות להכריע ביניהן, ולבחון מחדש כל הכרעה לאור המחיר שהיא גובה מאחרים. *ג׳יימס, ו׳ (2026 [1891]). פילוסוף המוסר והחיים המוסריים בתוך נ׳ ש׳ ברמן (עורך) הרצון להאמין ומאמרים אחרים בפילוסופיה פופולרית (ר׳ לידסקי, מתרגם), עמ׳ 179, אדרא: בית להוצאת ספרים אקדמיים.
״כולנו עוזרים לקבוע מהו תוכנה של תיאוריה אתית, כל עוד אנו תורמים לחיי המוסר של המין האנושי.״* החיים המוסריים שלנו הם תהליך מתמשך של בחירה משותפת והקשבה לאחרים ולמציאות. אתיקה יכולה להתקיים רק אם ננסה לכלול בתוך מערכת מוסרית את מרב הדרישות שנוכל, וננסה לא לפגוע בדרישות, כמה שיתאפשר. במילים אחרות, ג׳יימס מנסה להגיד שהכל מתהווה, ושלדרישות של אנשים אמיתיים בעולם יש משמעות ואם לא ניקח את הדרישות שלהם ברצינות, אנחנו עושים עוול מוסרי. מערכת מוסרית יכולה להישפט רק דרך ניסוי ותהייה מתמשכים שבהם כל אחת ואחד מציעים כללים ובוחנים את העובדות בשטח. הלכה למעשה, הרעיון שמתבטא כאן הוא של חיי מוסר דמוקרטיים שבהם לכל אחת יש קול שמשפיע על המצב המוסרי החי והמתפתח. האידיאל המוסרי הזה הוא הסיבה שבגינה לא נוכל לוותר על היכולת לבחור. ובו בזמן, האחריות שלנו כלפי החברה הדמוקרטית הזו מתקיימת רק על ידי הבחירה. *ג׳יימס, ו׳ (2026 [1891]). פילוסוף המוסר והחיים המוסריים בתוך נ׳ ש׳ ברמן (עורך) הרצון להאמין ומאמרים אחרים בפילוסופיה פופולרית (ר׳ לידסקי, מתרגם), עמ׳ 163, אדרא: בית להוצאת ספרים אקדמיים.