שָׁטַפְתִּי הֵיטֵב מַרְצְפוֹת חֲדָרַי. רֵיחַ מַלְבִּין לִימוֹנִי עָלָה בָּאֲוִיר. אֶת הַסְּמַרְטוּט הוֹסַפְתִּי לַכְּבִיסָה. כִּבַּסְתִּי, קִפַּלְתִּי, בִּשַּׁלְתִּי דַּיְסָה חַמָּה לְבֹקֶר קַר וְצַח. קִדַּמְתִּי פְּנֵי יַקִּירַי הַמִּתְעוֹרְרִים בְּלִוּוּי האוֹבֶרְטוּרָה לְנִשּׂוּאֵי פִגַרו של מוֹצַרְט מֵהַמַּעֲרֶכֶת הַחֲדָשָׁה הָעוֹמֶדֶת בְּזָהֳרָהּ עַל מִתְקַן הַנַּעֲלַיִם שֶׁל אִיקֵאָה, הַמְּסַיֵּעַ לִבְנֵי הַבַּיִת לָצֵאת אֶל הָעוֹלָם. רְחוּצִים וּנְעוּלִים, לְקוֹל צִיּוּץ הַדְּרוֹרִים, דֶּרֶךְ הַגְּפָנִים וְהַתְּאֵנָה שֶׁבֶּחָצֵר, לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹם שְׁכֵנִים, בַּגִּנָּה הָאוֹרְגָּנִית הַמְּשֻׁתֶּפֶת. יָשַׁבְתִּי לִי בְּכִסֵּא הַמָּהָגוֹנִי הַמִּתְנַדְנֵד הַגָּדוֹל, הַגּוֹלְדֶּן הַנֶּאֱמָן מְכֻרְבָּל לְמַרְגְּלוֹתַי, עָטוּף בְּצָעִיף הַצֶּמֶר הַמְּשֻׁבָּץ סְתָו, לָנוּחַ, לְהִנָּפֵשׁ וְלִרְאוֹת מָה יֵעָשֶׂה בָּעוֹלָם.
נִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם בְּעָשָׁן. רֵיחַ גּוּמִי שָׂרוּף עָלָה בְּאַפִּי. קוֹל זִמְזוּם כַּטְבָּ״ם. אַזְעָקָה. צְעָקוֹת. הֵדֵי הַמַּעֲרֶכֶת הַמְּיָרֶטֶת הַחֲדָשָׁה. נְבִיחַת כְּלָבִים. שְׁרִיקַת טִיל. פִּיצוּץ. שְׁתִיקַת צִפּוֹרִים. סִירֵנוֹת. שָׂדוֹת וּכְרָמִים עוֹלִים בָּאֵשׁ. גִּשְׁמֵי זַעַף. רוּחַ עַזָּה. נַעֲלֵי חַיָּלִים, תְּקוּעוֹת עָמֹק, בְּבֹץ הַר הַלְּבָנוֹן, פְּלִיטִים מִכָּל עֵבֶר, אֲרָזָיו שְׂרוּפֵי אֵשׁ… וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא עֲנָנָיו, עוֹטֶה שַׂלְמַת כּוֹכָבָיו, מַבּוּל שׁוֹטֵף כָּל חַי עַל הָאָרֶץ, נְמוֹחִים סְבִיב כַּפּוֹת רַגְלָיו.
סָגַרְתִּי אֶת תְּרִיסֵי הַבַּרְזֶל הַחִיצוֹנִיִּים שֶׁל הַמָּמָ״ד. נָעַלְתִּי הֵיטֵב הַדֶּלֶת. "Σήμερα βρέχει, πρέπει να καθίσουμε στο σπίτι״ (הַיּוֹם גָּשׁוּם נֵאָלֵץ לָשֶׁבֶת לָנוּ בַּבַּיִת), אָמַרְתִּי לִבְנֵי בֵּיתִי, בָּבַת צְחוֹק עַל שְׂפָתַי. סָגַרְתִּי בִּזְהִירוּת אֶת צֹהַר הַזְּכוּכִית הַפְּנִימִי שֶׁל הַמָּמָ״ד וְיָשַׁבְתִּי בְּכִסֵּא הַמָּהָגוֹנִי לִסְרֹג וִילוֹן כָּבֵד, מְעֻטָּר בְּכָל עֵץ נֶחְמָד, גּוּיָאבָה וּפָּסִיפְלוֹרָה, נְהַר הַנִּילוּס הַכָּחֹל וְהָאָמָזוֹנָס. אוּלַי בַּחוּץ עָמְדוּ שְׁנֵי כְּרוּבִים וְלַהַט חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.
יום רביעי, פרשת נח, תשפ״ד (29.10.24)