בָּאָרֶץ הַלּוֹהֶטֶת הַזֹּאת,
מִלִּים צְרִיכוֹת לִהְיוֹת צֵל.
(יהודה עמיחי)
אֲסֵפַת הַהוֹרִים כֻּנְּסָה
בְּצֵל הַמִּלְחָמָה,
בְּתֹם חֻפְשַׁת הַקַּיִץ שֶׁלָּהֲטָה
בְּצֵל הַמִּלְחָמָה
לְאַחַר שְׁנַת לִמּוּדִים שֶׁחָלְפָה
בְּצֵל הַמִּלְחָמָה
וְנָשְׁקָה לָאֶחָד בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
שֶׁנִּפְתַּח אַף הוּא
בְּצֵל הַמִּלְחָמָה.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צֵל
בְּאֶרֶץ לוֹהֶטֶת
הַמְּחַפֶּשֶׂת וְרוֹקֶמֶת קַרְנֵי אוֹר
בֵּין הַחֲרָכִים