מה מעסיק אותך בימים אלה?
מרגישה בעיקר שיצאתי משנת חורף טרופה של השנה האחרונה. שבעה באוקטובר הצליח לרסק את עולם המושגים שדרכו חשבתי והבנתי את העולם. היותם של שלושת בניי וחתני בשירות מילואים ובסדיר לא איפשר לי לנשום ולישון בשקט. היצירה היתה לי קשה ומאתגרת, אבל הצלחתי לעשות כמה דברים ואפילו לכתוב ניירות ראשונים לסדרת טלוויזיה שתספר סיפור שקורה במלחמה הזו.
אני בעיקר מושקעת בתנועת הנשים החרדיות שייסדתי, "הנבחרות", לקראת מחזור שמיני של תוכנית המנהיגות שלנו שחוללה מהפכה בכינון ובביסוס שפה פוליטית וזהות חרדית פמיניסטית בקרב נשים חרדיות.
לפני כשלושה חודשים התחלתי להקליט פודקאסט בשם "חרדית מדוברת", שבו אני מראיינת אנשי ונשות תקשורת, אינטלקטואלים ונשות רוח, אקטיביסטים ואקטיביסטיות על הרצף הדתי חרדי או בממשק לסוגיות הבוערות בין דת למדינה, מוסר, אתיקה והלכה, קידמה ושמרנות ועוד. הפודקאסט לאט לאט הופך לתופעה, כי הסלוגן שלו הוא פודקאסט חרדי נטול צנזורה. אני שואפת ופועלת לייצר בו דיון רחב, לא מתנחמד ולא מתנצל, להציב על השולחן את הבעיות הבוערות, להביא אנשים שבעלי יושר אינטלקטואלי ויכולת לבחון סוגיות בהיבטים רחבים של המציאות הישראלית. ויחד עם זאת, ואולי בכפוף לכך אני רוצה לבנות מרחב שיח מקבל ופתוח ופלורליסטי באמת, לא כהצהרת כוונות. ממקום שמכיר ומכבד את השבטים בעם הזה שהפסיקו לדבר אחד עם השני.
בנוסף, אני גם מתכוננת לצאת הפיצ׳ר הראשון שלי "חשבונות שמים" שעוסק בסיפור על התמודדות עם שכול בהקשרים של אמונה, אלוהים, זוגיות וקהילה. הוא אמור לצאת במהלך השנה הזו ומקווה מאוד שהתוכן שלו ירגיש רלוונטי מתמיד, למרות שהוא נכתב וצולם לפני שהעולם התהפך עלינו.
בחודשים האחרונים אני עובדת על הרחבת החנות הדיגיטלית שלי באטסי שמציעה לעולם עיצובים וציורים שלי. הדבר הראשון שרציתי לעשות כילדה בתחום האמנות זה לצייר ולכתוב, ואכן עשיתי זאת מאז שאני זוכרת את עצמי באופן טבעי מתוך מנוע פנימי. החנות שלי מאפשרת לי לשלב את עולמות הציור, איור, עיצוב ואסתטיקה ואהבה למילה הכתובה, לשפה העברית, למסורת וליהדות ולנקודת השילוב או השבר שלהם עם התרבות המודרנית והטכנולוגיה העכשווית. סדרת איורים חדשה שלי שנקראת Past Forward מפגישה ויזואלית מנהיגי עבר עם הטכנולוגיה שלנו, איך נראה בן גוריון כשהוא מצלם סלפי? למי משאיר הרבי מלובביץ' הודעה קולית? ואיך נראית גולדה כשהיא עוברת על קובץ התקציב שהגיע עכשיו לאייפד שלה?
החנות הזו התחילה מציורים של רבנים. רציתי לתלות תמונות כאלה אצלי על הקירות, אך הציורים בשוק, ציורי שמן לרוב כבדים לי אסתטית ולא מתאימים לבית שמעוצב "נקי". איירתי רבנים כמו הרב עובדיה, הרב שטיינמן, הרבי מלובביץ' בקו מינימליסטי נקי, אנשים אהבו את זה על הקירות שלי והבנתי שאני רוצה לאפשר לעוד אנשים את האופציה. תמונות הרבנים קישטו את הקירות באחד הלוקיישנים של הסרט "חשבונות שמים", וזו היתה סגירת מעגל כייפית.
איזה טקסט מעורר השראה מלווה אותך ביומיום?
אני לא יודעת אם זה נכנס לתבנית של טקסט מעורר השראה, אבל זה טקסט שמלווה אותי המון בשנה האחרונה, אני נוהגת לחתום איתו כל פרק בפודקאסט בתקווה שיותר לא אצטרך לקרוא אותו.
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
וְנֹאמַר אָמֵן
התפילה היהודית העתיקה הזו שנעשתה אקטואלית השנה הזו מייצגת בעיניי את המהפך שקרה לי, ואולי גם לאחרים. אני מכירה מילדות את המילים הללו שהולחנו בלחנים שונים. כמו רבים אחרים, הטקסט הזה ביטא תפיסה גלותית מסורתית, שצריך לטרוח כדי להתכוון בקריאת המילים המנותקות כל כך מההוויה של חיינו, כדי להישאר מחוברים לעבר. השנה, דווקא המילים העתיקות האלה, קיבלו משמעות מצמררת שחיברה אותי מחדש לגורל היהודי, לדבק המילולי שמחזיק אותנו עבר-הווה-עתיד.
מי (חי או מת) היית רוצה לפגוש בארבע עיניים?
הייתי רוצה לפגוש את שרה שנירר, מייסדת בית יעקב, רשת החינוך החרדית לבנות. אישה שפרצה דרך והבינה שבנות חרדיות צריכות ללמוד ולהשכיל, היא עשתה זאת ממניעים שמרניים, כדי לשמור אותן בקהילה, לבל ילכו ללמוד באוניברסיטאות הפולניות. אבל הייתי שואלת אותה, גברת שנירר, איך לא הבנת שידע זה כוח? והייתי מבררת אם היא מרגישה בנוח עם העובדה שהיום בחורי ישיבות רוצים כלה בהייטק ולא מסמינר למורות כפי שהיא הקימה.
ממי הכי היית רוצה לזכות לביקור בעבודה?
הייתי רוצה שגפני, דרעי וגולדקנופף יישבו במעגל של תוכנית המנהיגות של "נבחרות", ויקשיבו לנשים חרדיות כשהן מדברות את האמת שלהן, על האתגרים שלהן כנשים, כאימהות, כרעיות בעולם שמתקשה מאוד לראות בהן אדם מלא ושלם, צלם אלוהים, בעלות רצון פנימי שחפצות כל כך לעשות ולהשפיע, אך נתקלות בתקרות זכוכית בלתי אפשריות.
באיזו שפה היית רוצה לדבר שוטף?
ערבית עסיסית. לא ברור לי איך אני, בגילי המתקדם, עדיין לא דוברת את שפת המרחב הגיאוגרפי והתרבותי שלי.
מה מדיר שינה מעיניך?
התהייה מה השארנו לדורות הבאים, איך הם יתקנו את הנזקים שעשינו, ומה הם יחשבו עלינו.
מהו בעיניך הדבר הטוב שאנחנו מורישים לדור הבא?
אנחנו הדור שבו התרחש שינוי תפיסתי עמוק ורוחבי – בהבנת נפש האדם, בחינוך ילדים, בהתייחסות לפגיעות מיניות. אמנם אנו יושבים על כתפי ענקים וענקיות, אך בדור הזה לעומת הדור שקדם לנו, זה כבר לא סבבה להכות ילדים או להטריד נשים. בעיניי, זוהי אחת מהמהפכות האנושיות החשובות שהתרחשו, שלא זוכות למקום מספיק של כבוד.


