על חשיבות הגיוון במגדל השן
19.09.22
מוטי גיגי
ד"ר מוטי גיגי הוא סוציולוג, מרצה בכיר במכללת ספיר והיה עד לאחרונה ראש בית הספר לתקשורת שם
בכנס הרצליה בשנת 2015, בנאום ארבעת השבטים, טען הנשיא לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין שהשינויים הדמוגרפיים של העשורים האחרונים יצרו למעשה "סדר ישראלי חדש", שלפיו קיימים בישראל "ארבעה שבטים מרכזיים: השבט החילוני, השבט הדתי, השבט החרדי והשבט הערבי". טענת הנשיא הייתה שאנחנו נמצאים בתקופה שהעוינות בין השבטים הולכת וגדלה. ארבעת השבטים הופכים להיות שווים בגודלם וכל קבוצה צריכה להתחשב ולקחת בחשבון את צרכיה של הקבוצות האחרות, אם אנחנו חפצי חיים במדינה.
לאחר נאומו, החל מטעם בית הנשיא פרויקט לאומי בשם "תקווה ישראלית". הרעיון בבסיס הפרויקט היה שכל שבט יכיר ולו במעט את יתר השבטים על מנת לצמצם את הקיטוב ההולך וגדל בתוך החברה בישראל. במסגרת זו נוצרה הסדרה "גוונים באקדמיה" – שמונה מפגשים של סגל מנהלי ואקדמי שבהם למדנו מהו גיוון ועל "נקודות העיוורון" שלנו כמרצים ביחס לקבוצות בתוך החברה בישראל.
ד"ר תמי רזי, ד"ר סיגל נגר-רון ואנוכי היינו חלק מהקבוצה של "גוונים באקדמיה" במכללה האקדמית ספיר, ולאחר שנה של למידה, הגשנו מועמדות לקול קורא, זכינו והתחייבנו לקיים שני כנסים העוסקים בגיוון באקדמיה, לכתוב דו"ח מחקר על הגיוון של הסטודנטים והמרצים במכללה האקדמית ספיר וספר של מסות על החוויות של דור ראשון להשכלה אקדמית.
בתחילה רצינו לבחון מספרית את הקטגוריה של דור ראשון להשכלה אקדמית. לאחר בירורים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמועצה להשכלה גבוהה, הבנו שאין בנמצא נתונים של דור ראשון להשכלה אקדמית, ואף אין התייחסות לקטגוריה הזו במועצה להשכלה גבוהה. יש התייחסות לקבוצות שמקבלות ייצוג פחות כגון ערבים, נשים, יוצאי אתיופיה ואחרות אבל אין נתונים לקטגוריה של דור ראשון להשכלה אקדמית. חלק מהמוטיבציה שלנו בעריכת הספר הייתה להמשיג ולהעלות למודעות את הקטגוריה החשובה הזו, שכמעט ואין עליה מחקר כלל. במחקר של ה-OECD ב-2019 על 33 מדינות בתוכן ישראל, ניתן לראות שהסיכוי של דור ראשון להשכלה אקדמית להגיע לאקדמיה נמוך פי שבעה ממי שהוריו הם בעלי השכלה אקדמית. כתבה של אור קשתי על סקר שנעשה על ידי פרופ' סיגל אלון מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב במימון יד הנדיב, מראה שבני הדור הראשון להשכלה אקדמית דיווחו יותר מבני הדור השני על גורמים כלכליים ותעסוקתיים שמעכבים את הלימודים. עוד נמצא, כי הסיכוי של האחרונים, ממשיכי הדרך בשושלת אקדמית, להגיע למסלול ישיר לדוקטורט (מהתואר הראשון הישר לשלישי) גבוה פי 1.8 מבני הדור הראשון, בפיקוח על המשתנים האחרים.
פרופ' אלון מראה במחקרה שבני דור ראשון להשכלה אקדמית מדווחים על פערים בהכנה להשכלה אקדמית, על קושי כלכלי רב יותר, ידע נמוך יותר ביכולת להתנהל באקדמיה, לקבלה לפוסט דוקטורט כמו גם בידע בקבלת משרה אקדמית, ביחס לבני דור שני ושלישי להשכלה אקדמית.
לאחר נאומו, החל מטעם בית הנשיא פרויקט לאומי בשם "תקווה ישראלית". הרעיון בבסיס הפרויקט היה שכל שבט יכיר ולו במעט את יתר השבטים על מנת לצמצם את הקיטוב ההולך וגדל בתוך החברה בישראל. במסגרת זו נוצרה הסדרה "גוונים באקדמיה" – שמונה מפגשים של סגל מנהלי ואקדמי שבהם למדנו מהו גיוון ועל "נקודות העיוורון" שלנו כמרצים ביחס לקבוצות בתוך החברה בישראל.
ד"ר תמי רזי, ד"ר סיגל נגר-רון ואנוכי היינו חלק מהקבוצה של "גוונים באקדמיה" במכללה האקדמית ספיר, ולאחר שנה של למידה, הגשנו מועמדות לקול קורא, זכינו והתחייבנו לקיים שני כנסים העוסקים בגיוון באקדמיה, לכתוב דו"ח מחקר על הגיוון של הסטודנטים והמרצים במכללה האקדמית ספיר וספר של מסות על החוויות של דור ראשון להשכלה אקדמית.
בתחילה רצינו לבחון מספרית את הקטגוריה של דור ראשון להשכלה אקדמית. לאחר בירורים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמועצה להשכלה גבוהה, הבנו שאין בנמצא נתונים של דור ראשון להשכלה אקדמית, ואף אין התייחסות לקטגוריה הזו במועצה להשכלה גבוהה. יש התייחסות לקבוצות שמקבלות ייצוג פחות כגון ערבים, נשים, יוצאי אתיופיה ואחרות אבל אין נתונים לקטגוריה של דור ראשון להשכלה אקדמית. חלק מהמוטיבציה שלנו בעריכת הספר הייתה להמשיג ולהעלות למודעות את הקטגוריה החשובה הזו, שכמעט ואין עליה מחקר כלל. במחקר של ה-OECD ב-2019 על 33 מדינות בתוכן ישראל, ניתן לראות שהסיכוי של דור ראשון להשכלה אקדמית להגיע לאקדמיה נמוך פי שבעה ממי שהוריו הם בעלי השכלה אקדמית. כתבה של אור קשתי על סקר שנעשה על ידי פרופ' סיגל אלון מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב במימון יד הנדיב, מראה שבני הדור הראשון להשכלה אקדמית דיווחו יותר מבני הדור השני על גורמים כלכליים ותעסוקתיים שמעכבים את הלימודים. עוד נמצא, כי הסיכוי של האחרונים, ממשיכי הדרך בשושלת אקדמית, להגיע למסלול ישיר לדוקטורט (מהתואר הראשון הישר לשלישי) גבוה פי 1.8 מבני הדור הראשון, בפיקוח על המשתנים האחרים.
פרופ' אלון מראה במחקרה שבני דור ראשון להשכלה אקדמית מדווחים על פערים בהכנה להשכלה אקדמית, על קושי כלכלי רב יותר, ידע נמוך יותר ביכולת להתנהל באקדמיה, לקבלה לפוסט דוקטורט כמו גם בידע בקבלת משרה אקדמית, ביחס לבני דור שני ושלישי להשכלה אקדמית.
בכל מדינות ה-OECD קיים ידע סטטיסטי ביחס להיקף התופעה של דור ראשון להשכלה אקדמית, כמו גם תוכניות להגדיל את יחסם הנמוך באקדמיה. בישראל אין נתונים רשמיים ביחס להיקף התופעה כמו גם תוכניות שנועדו להגדיל את שיעורם של בני דור ראשון להשכלה אקדמית בכל התארים כמו גם במשרות באוניברסיטאות ובמכללות.
בנאומו המוזכר לעיל ציין רובי ריבלין כי "החברה הישראלית אולי משנה את פניה - אבל לא את התודעה שלה. אני חושש, שהמערכות היסודיות המארגנות את חיינו (הפוליטיקה, התקשורת, האקדמיה, המשק, החינוך ועוד), טרם הפנימו את השינויים הללו לעומקם, טרם התאימו את עצמן למציאות החברתית המתהווה". כמו כן, הנשיא ריבלין ראה באקדמיה ובשוק העבודה הישראלי כמנועי שינוי אמיתי. הוא כתב:
"רק כאשר מוסדות אקדמיים ומעסיקים יראו בהנגשת החלום הישראלי - לצעיר מאופקים, לצעירה מבני ברק, לצעיר מג'ת ולצעירה מבנימין - שליחות לאומית ואינטרס מקצועי ועסקי ראשון במעלה. נכונות לפתוח את שערי מועדון החברים - לא תספיק. אלא הבנה עמוקה שהמבנה הדמוגרפי והחברתי של ישראל השתנה".
אנחנו מקווים שהספר הזה יפתח צוהר בעיני הקוראים כמו גם אצל קובעי המדיניות, וילמד אותם מעט על הקשיים, הבידוד והניכור של בני ובנות הדור הראשון להשכלה אקדמית. אנחנו מקווים גם שהפעילות האינטנסיבית בנושא תזרז את מאגר הנתונים שבאמצעותו נוכל לחקור את ההיקפים והשיעור של הדור הראשון להשכלה אקדמית – הן בקרב הסטודנטים והן בקרב המרצים באוניברסיטאות ובמכללות.
ד"ר מוטי גיגי הוא ראש בית הספר לתקשורת במכללת ספיר, בוגר תוכנית מנדל לפיתוח מנהיגות צעירה בפריפריה, מחזור ב' (שנת 2004)
ד"ר מוטי גיגי הוא ראש בית הספר לתקשורת במכללת ספיר, בוגר תוכנית מנדל לפיתוח מנהיגות צעירה בפריפריה, מחזור ב' (שנת 2004)
הדעות המובעות במגזין מייצגות את כותביהן וכותבותיהן בלבד ולא את המגזין בכללותו. כמו כן, אין לראות בדעות אלה עמדה רשמית או אחרת של קרן מנדל.
כל הזכויות שמורות למנדליסט © 2023